מיזם משותף לאוניברסיטה העברית ולמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל לציון 90 שנה לטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בארץ ישראל.
שיטוט בקמפוס הר הצופים יחשוף את העבר לצד ההווה.
על עשרה מבנים היסטוריים נקבעו שלטי המועצה לשימור אתרים, המספרים את עברו של המבנה. במפה תוכלו למצוא את מיקומי השלטים והמבנים הרלוונטיים, כפי שמפורט להלן:
1. לאן נעלמו אבני הפינה?
בחצר האקדמיה לאמנות ועיצוב – בצלאל
חלקת הקרקע שכאן, נקנתה על ידי שליח הקונגרס הציוני עבור האוניברסיטה. ב-24 ביולי 1918 (ט"ו באב תרע"ח) הונחו בה אבני הפינה של האוניברסיטה. בטקס נכחו ד"ר חיים ויצמן, מפקדי הצבא הבריטי, חיילי הגדודים העבריים ואלפי משתתפים.
לזכר האירוע באתר הוקם כעבור מספר שנים גלעד זיכרון שנעלם.
2. תאטרון המעלות
התאטרון נבנה בשנת 1933, על פי תכניתו של האדריכל בנימין חייקין (צ'ייקין), מכספי משפחת אונטרמייר. במקום זה התקיים טקס הפתיחה של האוניברסיטה ב-1 באפריל 1925, בהשתתפות אלפי אנשים מהארץ ומהעולם. במת העץ הוחלפה לאחר הטקס בבמה מעוצבת בסגנון קלאסי. מתחתיה הוקמו חדרי תצוגה.
3. מכון איינשטיין למתמטיקה
אבן הפינה למכון הונחה ב-2 באפריל 1925, במסגרת חגיגות הפתיחה של האוניברסיטה. הבניין תוכנן על ידי האדריכל בנימין חייקין (צ'ייקין), בסגנון בנייה המציג דו-שיח עם הבנייה המקומית המוכרת מהעיר העתיקה. הבניין שימש כמכון למתמטיקה, והתקיימה בו גם פעילות הוראה.
4. דירת הקבע למכון למדעי היהדות
אבן הפינה למכון מדעי היהדות הונחה ביולי 1938. תכנית הבניין הוכנה על ידי האדריכל ג'וזף וייז מכספי תרומתו של סול רוזנבלום. הבנייה בוצעה בפיקוחו של האדריכל ריכרד קאופמן.
עוד בטרם סיום הבנייה שימשו חדרי הבניין להוראה גם את הפקולטה למדעי הרוח. אולם ההרצאות המרכזי של הבניין שימש לכינוסים אוניברסיטאיים ולאומיים.
5. האחוזה שהפכה למכונים
במקום הזה שכנה האחוזה של משפחת היל, שנבנתה על הר הצופים בסוף המאה ה-19. בעזרת כספו של הנדיב י"ל גולדברג רכשו שליחי התנועה הציונית את האחוזה עבור האוניברסיטה. מבנה האחוזה הותאם לשמש כמכון לכימיה, ראשון המכונים של האוניברסיטה. באולם המרכזי שבבניין נשא פרופ' אלברט איינשטיין בפברואר 1923 את ההרצאה המדעית הראשונה בדברי ימיה של האוניברסיטה.
6. המוזיאון שהפך למכון
בית הנכות לעתיקות היהודים
מבנה המוזיאון נחנך ב-ו‘ בניסן תש"א (1941) על פי תכניתם של האדריכלים קרל רובין ויצחק יעבץ. בקומה העליונה מוקמו חדרי תצוגה לאוספים הארכאולוגים ובקומה התחתונה – ספרייה, משרדים וחדרי המחלקה לארכאולוגיה. התכנית לפתוח את המוזיאון לביקורי קהל לא יצאה אל הפועל בשל מלחמת העצמאות. לאחר 1967 הוחלט לייעד את הבניין כמקום משכנו של המכון לארכאולוגיה ואוספיו.
אבן מחפירות "החומה השלישית" בירושלים שולבה בחזית הבניין. החומה השלישית המתוארת אצל יוסף בן מתתיהו הינה המאוחרת מבין שלוש חומות של ירושלים מימי הבית השני שהקיפה את העיר מצד צפון.
7. מועדון שהפך לחלק מהמכון
בחזית הצפונית של המכון לארכאולוגיה
בניין זה תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון והשתלב בתכנית הכללית שהכין לאוניברסיטה. המועדון נחנך בט"ו בשבט תרצ"ה (1936). בקומה הראשונה היו חדר קריאה, חדר עישון, חדר מורים ומטבח. בקומה העליונה היו אולם המועדון, ששימש להרצאות ובהמשך כמסעדה ומרפסת הפונה לעבר העיר העתיקה.
לאחר החזרה להר הצופים שולב המבנה במכון לארכאולוגיה.
8. בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
בניין בית הספר הלאומי והאוניברסיטאי (הספרייה) נבנה מכספי עזבונו של דוד וולפסון, נשיא הקונגרס הציוני. אבן הפינה הונחה ביולי 1926 ובנייתו התעכבה גם בשל רעידת האדמה בשנת 1927. טקס הפתיחה התקיים בשנת 1930. חזיתו וכיפתו המרשימה הפכו לסמלה של האוניברסיטה.
9. מעל פסגת הר הצופים
ביציאה מהכניסה התחתונה לפקולטה למשפטים
הקמפוס ההיסטורי של האוניברסיטה נבנה במקומה של אחוזת גריי היל, שנרכשה על ידי התנועה הציונית עבור האוניברסיטה. למוסד הוכנו מספר תכניות בנייה אך אף אחת מהן לא זכתה להתגשם במלואה. מבני הקמפוס (1918 – 1948), המשתרעים מכאן במעלה ההר, הם אוסף של מבנים וסגנונות בנייה.
במלחמת העצמאות נאלצה האוניברסיטה לעזוב את משכנה בהר. לאחר 1967 הוחלט לבנות קמפוס חדש. גן הטיולים, מגרש הספורט ואולם ההתעמלות שהיו במקום, נהרסו. השלטים הוצבו לציון שנת ה-90 לפתיחת האוניברסיטה העברית (2015).
10. יסוד לפקולטה לרפואה
במבנה הזה שכן המכון למיקרוביולוגיה, אחד משלושת המכונים הראשונים שהוקמו באוניברסיטה, עוד לפני טקס הפתיחה באפריל 1925. הבניין נבנה מכספי ועד הרופאים היהודים באמריקה, על פי תכנונו של האדריכל פריץ קורנברג ובפיקוחו. המכון נועד לשמש כחלק מהפקולטה לרפואה שעתידה הייתה לקום, ונחנכה רק לאחר הקמת המדינה.
