חלק חשוב מהלימוד והמחקר במדעי הרוח מעוגן בקשר הבלתי אמצעי עם העולם שמחוץ לכותלי האוניברסיטה, בארץ ובחו"ל. מטרת פעילות זו לשפר את חוויית הלמידה ולהרחיב את דעתם של מורים ותלמידים ואופקיהם. במסגרת זו, חוגים שונים של הפקולטה סיירו בשנים האחרונות בארצות תבל ובכלל זה באיטליה, טורקיה, אנגליה, אוזבקיסטאן ובארצות אחרות. הם בקרו במוזיאונים, טיילו בכיכרות, צפו בתיאטרון, סיירו בכפרים, חקרו באתרים ארכיאולוגיים וקיימו מפגשים עם תרבויות ואוכלוסיות בני המקום. בקיץ תש"ע קיימה הפקולטה שני סמינרים בחו"ל, והפעם בארגנטינה ובמונגוליה, כפי שאנו רואים מתערוכה מרהיבה זו. שוב אנו לומדים שהטקסט אינו רק המילה הכתובה אלא גם התרבות החומרית, הנוף הפיזי והאנושי.
ראובן עמיתי, דיקן הפקולטה, 2010-2014
רשמים מסיור לימודי - בואנוס איירס קיץ 2010
באוגוסט 2010 יצאה משלחת בת 17 סטודנטים ושני חברי סגל למשך שלושה שבועות לבואנוס איירס. במהלך ביקורם למדו הסטודנטים אודות ההיסטוריה, התרבות והפוליטיקה בארגנטינה ובאמריקה הלטינית כולל לימודי ספרדית.
המשלחת נפגשה עם סטודנטים מאוניברסיטאות ארגנטיניות, התוודעו לעיר קולוניאלית באורוגואי, השתתפו בסיורים לימודיים בעלי חשיבות להבנת הזירה הארגנטינאית: בית הנבחרים, בית הנשיא, מחנה עינויים מתקופת הדיקטטורה, מבנה הקהילה היהודית (AMIA) שבו התרחש הפיגוע בשנת 1994, שכונת המהגרים "לה-בוקה" ועוד. המשלחת נפגשה עם ראש עיריית לה-פלטה (עיר הבירה של מחוז בואנוס איירס) והוענק לה אות לשם כבוד. כחלק מתכנית הלימודים הוקדש יום אחד להתנדבות עם ילדים בשכונת מצוקה בבואנוס איירס.
כמו כן התקיימו פעילויות ואירועי תרבות להכרת חיי היומיום בבואנוס איירס כגון משחק כדורגל בליגת העל הארגנטינאית, שיעור ריקוד הטנגו, הופעות רוק, הכרות עם עולם הבוקרים הארגנטיניים המסורתיים ((Gauchos.ויום כיף בכפר שבו זכו הסטודנטים לטעום מבשר האסדו הטיפוסי. אלה נעשו בשכונת הנמל טיגְרֶה, ביריד האמנים בשכונת רקוֹלֶטה, שכונת פָּלֵרְמוֹ ועוד.
החוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים בפקולטה למדעי הרוח מארגן תכניות ללימודי קיץ בחו"ל (בואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו, מדריד, קובה ועוד) שמטרתן להעשיר אקדמית וחווייתית את הלימודים בחוג. סטודנטים הרשומים במסגרת לימודי מסלול חד-חוגי זכאים לסיים את התואר הראשון בספרד או באחת ממדינות אמריקה הלטינית.
הסמינר במונגוליה, קיץ תש"ע
לקראת סוף שנת הלימודים תש"ע, התבשרנו לשמחתנו, כי עומדת להתקיים בקיץ משלחת לימודית למונגוליה, מטעם הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. התארגנה קבוצה מפתיעה של מרצים מחוגים שונים וסטודנטים, אשר יצאה בהובלתם של פרופ' ראובן עמיתי ופרופ' מיכל בירן ובארגונם של נעמה ארנון, אוהד נבו, וחברת "ברק אפיק", למסע מאתגר ומרתק.
המסע החל מביקור וסדרת הרצאות באוניברסיטה של אולן-בטא, אשר בסופן נחתם הסכם שיתוף פעולה בין שתי האוניברסיטאות. לאחר מכן הקבוצה יצאה לערבות המונגוליות, בחיפוש אחר שרידים ארכיאולוגיים יחד עם הסברים אקדמאיים אשר ניסו להבהיר, אל מול מרחביה ושמיה של הערבה המונגולית הפראית, איך למען השם צ'ינגיס חאן ובניו כבשו את האימפריה הגדולה בתבל.
במשך המסע הבדלי הגיל והמעמד נמחקו, והפכנו לקבוצה מגובשת אחת. ביקרנו בחפירות של ערים חיטאניות ומונגוליות, ישנו בגרים (אוהלים מונגולים), נסענו שעות ארוכות בג'יפים על דרכים ללא אספלט, חצינו נהרות, אכלנו ורקדנו בטבע, רכבנו על סוסים, חווינו שמש וגשם וברד והרבה הרבה שמיים.
תרוכת תמונות זו, מביאה קמצוץ מן החוויה הכל כך מיוחדת שעברנו כולנו. אנו מקווים שתתרשמו ותהנו, ושחוויות לימודיות דומות עוד תתממשנה בהמשך.
חברי המשלחת למונגוליה שנת 2010.
קודיאטם – תיאטרון סנסקריטי מקרלה
מסורת הקודיאטם היא השריד האחרון של התיאטרון הקלאסי בשפה הסנסקריטית. מסורת זו שרדה כאמנות חיה רק במקדשי מדינת קרלה בדרום-מערב תת-היבשת ההודית, בידי שחקנים ומתופפים בני קסטות הצ'קיאר והנמביאר, והיא ממשיכה לפרוח בקרלה גם היום, על אף אבדן הבסיס הכלכלי שלה כחלק מהמערך הריטואלי של המקדשים בעשורים האחרונים.
קודאיטם היא אמנות מרהיבה ביופייה ובמורכבותה הדורשת מהצופים ידע בשפת תנועות הידיים והעיניים (אבהינאיה) ונכונות ללוות את המופע במשך עשרות שעות (בדרך-כלל מעשר עד כמאה וחמישים שעות לביצוע מערכה אחת מתוך יצירה קלאסית). כל יום עובר השחקן תהליך ממושך של איפור וסיגול הסממנים החיצוניים והפנימיים של הדמות שאותה הוא עומד להציג על הבמה. ביצוע הטקסט, הלקוח מהרפרטואר הקלאסי בסנסקריט ומקורפוס ענף של יצירות שנתחברו בקרלה עצמה, מלווה על ידי תוף המיראוו העתיק, המאפשר מנעד טונלי ורגשי נרחב. שחקניות מבצעות וריאנט ייחודי של המסורת הקרוי נאנגיאר קוטו.
הקודיאטם הוכר על ידי אונסקו כ"אחד מנכסי הציוויליזציה האנושית." כיום מתקיימים מרבית המופעים מחוץ לכותלי המקדש. בסיוע האוניברסיטה העברית והקרן למדעי הרוח של יד הנדיב וות"ת, יצאו לקרלה משלחות מחקר מהאוניברסיטה העברית בהשתתפות תלמידים ואנשי סגל מאוניברסיטאות אחרות בארץ ובחו"ל, כדי לצפות במופעים ולתעדם בשנים 2008, 2010, ו-2011.
אסלאם, בודהיזם וג'איניזם בצפון הודו
האסלאם הוא הדת השנייה בגודלה בהודו – כ-13.4 אחוזים מאוכלוסיית הרפובליקה ההודית (מעל 130 מיליון איש) הם מוסלמים. להודו מסורת מוסלמית מפוארת וארוכת-שנים הכוללת תרומות סגוליות בתחומי האמנות והארכיטקטורה, המוסיקה הקלאסית, וההגות.
כבר במאה השביעית-שמינית, הביאו סוחרים ויורדי ים את האסלאם לחוף מלבר בקרלה של היום, בדרום מערב תת היבשת. בראשית המאה השמינית נכבש מחוז סינד שבצפון-מערבה על ידי הערבים, והחל מהמאה האחת עשרה כבשו מצביאים ומלכים מוסלמים ממרכז אסיה, אפגניסטן ואיראן חבלים נרחבים מהצפון. מעירוב עמוק של יסודות הינדואים ואסלאמיים, לצד מרכיבים מדתות אחרות נוצרה ציוויליזציה עשירה והטרוגנית, ולרוב סובלנית להפליא. בתום השלטון הבריטי בשנת 1947, נחלקה תת-היבשת לשתי מדינות עם הקמת הרפובליקה ההודית והרפובליקה האסלאמית של פקיסטאן.
לצד האסלאם וההינדואיזם קיימות בצפון הודו גם קהילות גדולות של ג'אינים ובודהיסטים, שתי דתות הודיות היסטוריות שהופיעו לראשונה באמצע האלף הראשון לפני הספירה. מרבית הג'אינים מתגוררים כיום באזור גוג'ראט שבצפון מערב תת היבשת, ואילו הקהילות הבודהיסטיות מרוכזות על פי רוב באזורי הגבולות עם נפאל, טיבט ובהוטן.
מקדש טיאגה-ראג'ה
בראש העמוד שברחבה מופיעים ציורים ממקדש טיאגה-ראג'ה, "אדון הנתינה", בטירווארור. מקדש זה של האל שיווה בעמק נהר הקאוורי בטמיל-נאדו הוא מן העתיקים והחשובים בדרום הודו. מלך הצ'ולה מוצ'וקונדה, שנולד עם פני קוף, הביא את האל מעולם האלים וקיבע אותו בטירווארור בהתאם לבחירתו של שיווה עצמו. שם רוקד האל את "ריקוד האלם" התואם את קצב נשימותיו של האל וישנו הישן על גבי הנחש ששה. את סיפורו של מוצ'וקונדה צייר אמן בן המאה ה-17 על תקרת המקדש בליווי כתובות בטמילית מדוברת. ציורים אלה הם מן היפים שנשתמרו בדרום הודו מימי הביניים.
