אמן היודאיקה משה צברי, מביע באופן חדשני את מהות היצירה החזותית של היהדות המודרנית. יצירתו מושפעת מהמורשת המשפחתית והתרבותית, עבודת הסיתות של אביו, הכתיבה הקליגרפית של סבו סופר סת"ם ומטכניקות הפיליגרן והגרנולציה. חדשנותו נובעת מריבוי סגנונות ותרבויות אותם משלב יחדיו.
"טקסט כפיסול" סדרה של חמישה פסלי שיש המייצגים את חמשת חומשי התורה, בה עולם המקרא, הארכאולוגיה של ארץ ישראל, המקורות היהודיים והשפה העברית מפורשים בצורה נקיה על גבול ההפשטה, נעדרת סימטריה כיאה לסגנון הבין-לאומי. עם זאת אומר צברי "יש להכיר בחשיבות העבר ההיסטורי והתרבותי כבסיס ליצירה וכמקור השראה להמשך היצירה היהודית. המבט לאחור הוא שלב בלתי נפרד מתהליך היצירה. אני שואף לחבר בין האמנות העכשווית לבין העבר, כדי ליצור רצף והמשכיות לאמנות שנוצרה בדורות הקודמים."
אנו מוקירים את האמן על תרומת פסליו לאוניברסיטה העברית.
להמשך הקריאה אודות היצירות: ספר בראשית, ספר שמות, ספר ויקרא, ספר במדבר, ספר דברים.
------------
1935 יליד ירושלים
1958-1955 למד בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
1961- 1988 עבד כאמן אורח ואח"כ כמנהל הסדנה ל"אמנות יהודית של טובי פאשר" שהוקמה במוזיאון היהודי בניו יורק
1988 חזר ארצה והשתקע בבית ילדותו בירושלים.
2004-2003 יצר את סדרת "טקסט כפיסול" קרארה איטליה
