בין ארגז החול לגינה צמחה הציירת ברכה אביגד לוי והפרחים היו חלק מחייה. אביה, רוקח במקצועו, חלק עמה את סוד צמחי המרפא והכנת התה, סבהּ נהג להביא בכל בוקר פרחים לשולחנה. פגישה עם ציוריה של מרגרט קרנץ פתחה בפניה עולם חדש, הענקת חיים אחרים לפרחים ולצמחים. הקשר לארץ ישראל הודגש באמצעות הקופסה הכחולה של קק"ל, לתוכה שלשלו באופן תדיר מטבעות לרכישת אדמות ולייעור הארץ השוממה.
בשנת 1935 עלתה לארץ ישראל וללימודי האמנות הגיעה בעזרתה של הנריטה סאלד ועליית הנוער. בבצלאל למדה תחת שרביטם של יוסף בודקו, מרדכי ארדון ואחרים. הבוטנאי ד"ר הראובני הציע לה לאייר את פרחי ארץ ישראל בדקדקנות מדעית, אולם היא סירבה. "אני לא חושבת שזו דרכי, חשבתי שאחנק בבוטניקה וגורלי יהיה כגורל הפרחים לפני. אני רוצה לצייר פרח חי כמו שאני אוהבת ורואה, למסור את יופיו באמצעות האמנות שלי".
ארבע שנים לפני עלייתה של ברכה לארץ בשנת 1931 נוסד הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים כגן אקולוגי, המשלב תצורות צומח וקרקע. הגן מהווה מוזיאון חי לצומח הארץ ישראלי המשתנה בהתאם לעונות השנה. בשטח הגן קיימים ממצאים ארכיאולוגים כמערת ניקנור וקברים היסטוריים של ד"ר יהודה לייב פינסקר ומנחם אושיסקין מחשובי המנהיגים הציוניים. הגן מהווה "עיר מקלט" לצמחים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה וממשיך את מגמת השימור וההגנה על צמחי הארץ.
בשנות ה–70 של המאה הקודמת החלה החברה להגנת הטבע, בחינוך הציבור לא לקטוף, לא לעקור ולא למכור פרחי בר. באותה תקופה במסגרת פרויקט משותף בין משרד החינוך לעיריית חיפה הודפסה סדרה בת ששה ספרים, המאוירים בידי ברכה ומתארים את פרחי הבר במלל ובציור. עם תחילת הציור הייתה האמנית נושאת תפילה בליבה "שתהיה בי הצניעות הראויה וחוכמת הידיים לעשות את מלאכתי נאמנה."
נדירותה של האישה באהבתה לטבע ולארץ ישראל, הביאה ליצירת גוף עבודות מרהיב של למעלה מ-150 ציורי מים נפלאים המתארים את יפי פריחת הבר בארץ ישראל. אין חיבור מתאים ונפלא מזה לגן הבוטני ששמירה על הטבע, הגברת המודעות ואהבה אליו משותפים לשניהם.
תודתנו לברכה אביגד לוי על תרומת אוסף ציוריה לגן הבוטני של הר הצופים.
ייעוץ תוכני: ד"ר מני נוימן, מנהל הגן, יערה הכהן־פלסר אגרונומית וצוות הגן הבוטני
התערוכה התאפשרה בסיועם של הנהלת האוניברסיטה והגן הבוטני
