קיר המייסדים ,

2013

סיפור הקמתה של האוניברסיטה ליווה את התנועה הציונית משחר היווסדה.
עוד לפני שהתכנס הקונגרס הציוני הראשון הועלה הרעיון בידי צבי הרמן שפירא, פרופסור למתמטיקה והוגה רעיון קרן-קימת-לישראל. בשנת 1902 ניסחו המדען ד"ר חיים ויצמן, לימים מייסד האוניברסיטה, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ונשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, ועמיתיו, חוקר המחשבה היהודית פרופ' מרדכי מרטין בובר וד"ר ברתולד פייבל, מראשי הפעילים בתנועה הציונית, הצעה מפורטת לייסוד בית ספר יהודי גבוה. כעבור כעשור, בשנת 1913 , קיבל הקונגרס הציוני האחד-עשר החלטה להקים אוניברסיטה בירושלים. ביולי 1918 )ט"ו באב, תרע"ח( הונחו אבני הפינה בהר הצופים, בשטח שנרכש על-ידי קרן-קימת-לישראל בתרומתו של הנדיב י"ל גולדברג. למלאכת איתור החוקרים ואיסוף הכספים גויס המדען הנודע פרופ' אלברט איינשטיין.
שלושה מכוני מחקר פעלו באוניברסיטה טרם חנוכתה ובראשה הועמד ד"ר יהודה לייב מאגנס. טקס החנוכה נערך ב 1- באפריל 1925 (ז' בניסן תרפ"ה) במעמד מנהיגים ואישים מהארץ ומהעולם, נציגי אוניברסיטאות זרות ונציגי השלטון הבריטי ובהם הלורד בלפור.
בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים קלטה האוניברסיטה חוקרים, מורים ותלמידים רבים ועל ההר נבנו בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובניינים נוספים לפקולטות ולמכונים השונים. במלחמת העולם השנייה תרמה האוניברסיטה את מיטב המוחות והכוחות למאמץ המלחמתי וערב הקמת המדינה הצטרפו סטודנטים, מרצים ועובדים רבים לפעילות כוחות המגן העבריים. במהלך מלחמת העצמאות הועתקה פעילות האוניברסיטה מן המובלעת הישראלית המנותקת בהר הצופים אל העיר, ובשנת 1958 נחנך קמפוס חדש בגבעת רם. בתום מלחמת ששת הימים ביוני 1967 שבה האוניברסיטה לפעול בהר הצופים, חידשה והרחיבה את הקמפוס והיא מתפרשת מאז על פני גבעת רם והר הצופים, לבד מבית הספר לרפואה בעין-כרם והפקולטה לחקלאות ברחובות.
קיר זה הוא עדות והוקרה למייסדי האוניברסיטה

יוזמת | בילי שפירא
אוצרת | מיכל מור
ייעוץ אקדמי | ד"ר אסף זלצר
נחנך בתשע"ג 2013 – שנת המאה להחלטת הקונגרס הציוני להקים אוניברסיטה בירושלים

תודות
הגנזך המרכזי של האוניברסיטה העברית
ארכיון איינשטיין של האוניברסיטה העברית בירושלים
הארכיון הציוני המרכזי
לשכת העיתונות הממשלתית
יד חיים ויצמן, גנזך ויצמן
"קדם" בית מכירות פומביות